האם היילוד שלי ישן יותר מדי?

בארבעת השבועות הראשונים לחיים יילודים ישנים בדרך כלל 14 עד 18 שעות ביממה, ובחודש השני 14 עד 17 שעות. זה יותר מחצי מהיום, ואצל חלק מהתינוקות אפילו שלושה רבעים ממנו. אין מספר שעות קבוע שממנו והלאה שינה נחשבת ״יותר מדי״. הטווחים רחבים כל כך כי תינוקות שונים זה מזה: יש ישנונים גדולים ויש כאלה שישנים פחות, ושניהם יכולים להיות בריאים לגמרי. ובכל זאת יש גבול טבעי אחד: הרעב. בשבועות הראשונים צריך זמן ל־8 ארוחות או יותר ביום, ותינוק שישן כמעט מסביב לשעון בקושי יגיע לזה.

השינה הזאת לא מגיעה ברצף. יילודים ישנים במקטעים של כ־30 דקות עד 3 שעות, מפוזרים על פני כל היממה, ומתעוררים כל כמה שעות כדי לאכול. הם עדיין לא מכירים הבדל בין יום ללילה. בדרך כלל דפוס שינה־ערות ברור מתחיל להתפתח רק אחרי החודש השני. עד אז השינה של התינוק מונחית בעיקר לפי קצב אחד: הארוחה הבאה.

בנוסף, זמני הערות בהתחלה קצרים מאוד. בימים הראשונים תינוק מצליח להישאר ער רק כ־35–75 דקות ברצף, ובגיל כ־8 שבועות בדרך כלל 60–90 דקות. לכל כך מעט זמן צריך להיכנס הרבה.

דוגמה מהחיים: התינוק בן שבועיים ומתעורר לאכול. ההנקה נמשכת חצי שעה, אחר כך מחליפים לו, הוא עושה גרעפס, ומלבישים לו בגד גוף נקי. אחרי 45 דקות הוא כבר שוב מפהק. בפועל, מתוך כל הזמן הזה הוא אולי היה באמת ער וקשוב במשך 10 דקות. ככה נראה כל היום, ובערב נדמה שהתינוק רק ישן. בגיל הזה זה לגמרי יכול להיות תקין.

גם השינה עצמה אצל יילודים היא לעיתים קרובות פעילה מאוד. בערך מחצית מזמן השינה שלהם עוברת בשינה קלה ופעילה: העיניים זזות מתחת לעפעפיים, הידיים והרגליים קופצות, הפה עובד, והנשימה נעשית מדי פעם מהירה יותר. טוב לדעת את זה, כי מהשלב הזה הכי קל להעיר את התינוק. על זה נרחיב בהמשך.

אם התינוק ישן יותר מדי, השעון לא יגיד את זה. תינוק שישן 18 שעות, אבל אוכל טוב, מרטיב חיתולים ועולה במשקל, פשוט ישן הרבה. לעומת זאת, תינוק שישן רק 15 שעות אבל כמעט לא אוכל, צריך את תשומת הלב שלכם. חמש השאלות האלה יעזרו להבדיל בין השניים:

1. 1

   האם הוא מקבל מספיק ארוחות? היום הראשון לחיים הוא מקרה מיוחד: אחרי הארוחה הראשונה הרבה תינוקות ישנים כמה שעות שינה עמוקה, ובאותו יום אוכלים בסך הכול בתדירות נמוכה יותר, לעיתים רק 5–6 פעמים. מהיום השני רוב התינוקות אוכלים לפחות 8 פעמים ב־24 שעות, ולעיתים 10–12 פעמים. תינוקות יונקים אוכלים בחודש הראשון בדרך כלל כל 1.5–3 שעות, ותינוקות שאוכלים מבקבוק בדרך כלל כל 2–4 שעות. בחודש השני אצל הרבה תינוקות מספר הארוחות יורד מעט, לעיתים ל־6–9 ביום; אבל תינוקות יונקים רבים ממשיכים לאכול 8 פעמים או יותר. פחות ארוחות מבעבר זה בסדר רק כל עוד החיתולים והעלייה במשקל תקינים.

2. 2

   האם הוא באמת שותה — או רק מוצץ? בהנקה אפשר לזהות שתייה אמיתית לפי הקצב: אחרי כמה משיכות מהירות בתחילת הארוחה, היניקה נעשית איטית וסדירה. הפה נפתח לרווחה, יש הפסקה קטנה, הוא נסגר, ואתם שומעים או רואים בליעה. בסוף הארוחה התינוק בדרך כלל משחרר לבד, האגרופים שלו נפתחים והוא נראה רגוע. בבקבוק אפשר לראות שכמות החלב פוחתת.

3. 3

   האם החיתולים מתמלאים מספיק? חיתולים רטובים ומלאים הם הסימן האמין ביותר שאפשר לבדוק לבד בבית. כמה חיתולים אמורים להיות בכל יום — מפורט בסעיף הבא.

4. 4

   האם הוא עולה במשקל? בימים הראשונים כמעט כל התינוקות מאבדים מעט ממשקלם, ועד כ־7% נחשב טיפוסי, כשהשפל מגיע בדרך כלל בין היום השני לרביעי. אחרי לידה קיסרית תינוקות מאבדים לעיתים קצת יותר משקל וחוזרים לעלות מעט מאוחר יותר. אם התינוק איבד יותר מכ־7%, כדאי שבמרפאת הילדים או בייעוץ הנקה יסתכלו על ארוחה אחת: האם התפיסה על השד טובה, והאם מגיע מספיק חלב? מכ־10% ומעלה צריך בירור רפואי אם יש צורך בתוספת — גם ב־8% או 9% לא פשוט מחכים. ברוב המקרים משקל הלידה חוזר בתוך 10–14 ימים. אם אחרי היום החמישי התינוק ממשיך לרדת במשקל, או שבגיל כשבועיים עדיין לא חזר למשקל הלידה, צריך לבדוק את זה רפואית. שוקלים את התינוק, בין השאר, בביקור הראשון בתחנת טיפת חלב (יומיים־שלושה אחרי השחרור) ובמפגש הבא בגיל חודש.

5. 5

   איך הוא נראה כשהוא ער? יילוד בריא ער לזמן קצר, אבל כשהוא ער — הוא באמת ער. הוא פוקח עיניים, מסתכל עליכם, מגיב לקול שלכם, בועט בחוזקה ומוחה בקול רם כשמשהו לא מתאים לו. יש לו טונוס גוף וצבע העור הרגיל שלו.

אם אפשר לענות ״כן״ על כל חמש השאלות, התינוק יכול לישון כמה שהוא רוצה. עם חריג אחד בשבועות הראשונים, ומיד נגיע אליו.

אי אפשר לראות כמה התינוק יונק מהשד. אבל החיתולים כן יכולים להראות אם מגיע מספיק חלב. כהכוונה למספר החיתולים הרטובים ב־24 שעות:

• יום 1: 1–2 חיתולים רטובים

• יום 2: 2–3

• יום 3: 3–4

• יום 4: 4–5

• מהיום ה־5 בערך: לפחות 6 חיתולים רטובים כבדים, ולעיתים 6–8

מה נחשב ״כבד״ לא תמיד קל להרגיש בחיתולים מודרניים שסופגים היטב. השוואה פשוטה יכולה לעזור: שפכו 2–4 כפות מים (כ־30–60 מ״ל) לחיתול נקי והרימו אותו. בערך כך מרגיש חיתול רטוב באמת מהיום החמישי ואילך.

השתן אמור להיות בהיר, כמעט חסר צבע עד צהוב בהיר. בימים הראשונים לחיים עלולים להופיע בחיתול כתמים כתומים־אדמדמים, מה שנקרא ״אבקת לבנים״. אלה גבישים משתן מרוכז מאוד, וכל עוד מספר החיתולים הרטובים תקין — זה נחשב נורמלי בימים הראשונים. אם גם אחרי היום הרביעי או החמישי עדיין רואים ״אבקת לבנים״, או שהשתן צהוב כהה, התינוק כנראה צריך יותר חלב. אם הוא ערני בדרך כלל ויש לו מספיק חיתולים רטובים, כדאי להציע שד או בקבוק לעיתים קרובות יותר ולדבר על זה עוד באותו יום עם מרפאת הילדים. אם בנוסף יש מעט חיתולים רטובים, הוא ישנוני או שותה חלש — צריך לפנות מיד לעזרה רפואית.

גם הצואה מספרת הרבה. ביום או ביומיים הראשונים יוצא המקוניום — הצואה השחורה־ירקרקה והדביקה. סביב היום השלישי או הרביעי הצואה נעשית חומה־ירקרקה ורכה יותר, ועד בערך היום החמישי היא הופכת לצהובה־חרדלית. מהיום הרביעי בערך ובששת השבועות הראשונים, לתינוקות יונקים יש לפחות שתי יציאות רכות צהובות ביום, וברוב המקרים שלוש או יותר, כל אחת בערך בגודל מטבע בקוטר כ־2.5 ס״מ או יותר. לתינוקות שאוכלים מבקבוק יש יציאות בתדירות נמוכה יותר, בדרך כלל פעם עד ארבע פעמים ביום. אם הצואה נשארת כהה גם אחרי היום החמישי, זה סימן שלא מגיע מספיק חלב: במקרה כזה כדאי להציע שד או בקבוק לעיתים קרובות יותר ולבקש שישקלו את התינוק עוד באותו יום במרפאה. מגיל כ־6 שבועות תינוקות יונקים עושים לעיתים יציאות בתדירות נמוכה יותר, לפעמים רק פעם בכמה ימים. כל עוד התינוק אוכל טוב, יש לו מספיק חיתולים רטובים, הוא עולה במשקל והצואה רכה — זה תקין.

חשוב: אם הצואה בהירה, אפורה, לבנבנה או בצבע חימר, התקשרו מיד למרפאת הילדים. השוו את צבע הצואה למה שרגיל אצלו. צואה בהירה עלולה להעיד על מחלה בדרכי המרה, שצריכה טיפול מוקדם.

באמצע הלילה כמעט אף אחד לא סופר הכול בצורה אמינה. אפשר להניח דף ליד שידת ההחתלה או לתעד ארוחות וחיתולים בלחיצה ב־Moonsleep. כך בבוקר לא צריך לנסות להיזכר, אלא פשוט לבדוק.

בימים ובשבועות הראשונים יש חריג חשוב לכלל ״אם הוא ישן, לא מעירים״: כל עוד התינוק עדיין לא חזר למשקל הלידה ואינו עולה בוודאות במשקל, לא אמורות לעבור יותר מכ־4 שעות בין שתי ארוחות — ביום ובלילה. אם עד אז התינוק לא מתעורר בעצמו, מעירים אותו בעדינות ומציעים שד או בקבוק. זה נכון באותה מידה לתינוקות יונקים ולתינוקות שאוכלים מבקבוק. חשוב: ארבע השעות הן הגבול העליון להפסקה ארוכה אחת, למשל פעם אחת בלילה, ולא המרווח הרגיל. כדי להגיע לפחות ל־8 ארוחות, בממוצע צריך לאכול לכל המאוחר בערך כל 3 שעות, ותינוקות יונקים לעיתים קרובות כל 2–3 שעות.

את המרווח מודדים בדרך כלל מתחילת ארוחה אחת עד תחילת הארוחה הבאה. אם התינוק התחיל לאכול ב־22:00, הארוחה הבאה צריכה להיות לכל המאוחר סביב 2:00.

למה הגבול הזה חשוב כל כך? בשבועות הראשונים ייצור החלב מתבסס, והוא מושפע מכמה פעמים התינוק אוכל. ותינוק שלא מקבל מספיק לא נעשה בהכרח קולני יותר — לעיתים דווקא שקט יותר: הוא חוסך אנרגיה, ישן יותר ומבקש לאכול בתדירות נמוכה עוד יותר. כך תינוק ״קל״ ונוח לטיפול עלול להפוך בלי ששמים לב לתינוק ששותה מעט מדי.

תינוקות ישנוניים במיוחד רואים לעיתים אחרי לידה קשה, אם במהלך הלידה קיבלת משככי כאבים, במקרה של צהבת או אם הם נולדו מוקדם. ותינוקות ישנוניים לעיתים לא בוכים כדי לבקש חלב. לכן חשוב לשים לב גם לסימני רעב שקטים, אפילו כבר בשינה קלה: ליקוק שפתיים, תנועות חיפוש עם הפה, ידיים לפה. בכי הוא סימן רעב מאוחר. כשהתינוק ישן קרוב אליכם, קל יותר לקלוט את הסימנים האלה.

מתי כבר לא צריך להעיר בלילה? כשהתינוק חזר למשקל הלידה ועולה יפה במשקל, אפשר לתת לו לישון בלילה, גם אם פעם אחת הוא מחזיק מעמד יותר זמן. אצל תינוקות רבים זה קורה בערך אחרי שבועיים. אפשר לדעת בוודאות רק אחרי שהתינוק נשקל — בביקור הראשון בתחנת טיפת חלב (יומיים־שלושה אחרי השחרור) או במפגש הבא בגיל חודש. אם הבדיקה הבאה עדיין רחוקה, אפשר לפנות לתחנת טיפת חלב או לרופא/ת הילדים לשקילה נוספת.

גם אחרי זה חשוב להמשיך להסתכל על התמונה הכוללת. מה שקובע הוא שבסך הכול ב־24 שעות התינוק שותה מספיק. אם בסך הכול יש הרבה פחות ארוחות וחיתולים רטובים ממה שהיה עד עכשיו, כדאי לדבר על זה במרפאה.

יילודים רבים נעשים מעט צהבהבים בימים הראשונים. לכבד שלהם דרושים כמה ימים עד שהוא מפרק בצורה אמינה את הפיגמנט הצהוב בילירובין. הצבע הצהבהב מופיע בדרך כלל בין היום השני לרביעי לחיים, מגיע לרוב לשיא בין היום השלישי לחמישי, אצל פגים לעיתים אפילו מאוחר יותר, ובדרך כלל נעלם אחרי כשבועיים. בשלב הזה משפחות רבות כבר בבית, לכן כדאי לבדוק מדי יום באור יום את העור של התינוק. אצל תינוקות יונקים גוון צהבהב קל נמשך לפעמים יותר זמן. ברוב המכריע של המקרים כל זה אינו מסוכן. אבל חשוב לדעת דבר אחד: צהבת יכולה להפוך תינוקות לישנוניים ולפחות מעוניינים לאכול.

מכאן עלול להיווצר מעגל: אם התינוק אוכל מעט, הצהבת נוטה להתחזק, וכשהצהבת חזקה יותר — התינוק נעשה עייף עוד יותר. לכן במקרה של צהבת, הדבר החשוב ביותר הוא אכילה תכופה, 8–12 פעמים ב־24 שעות. אם התינוק ישנוני מדי מכדי לבקש בעצמו, מעירים אותו: כדי להגיע לפחות ל־8 ארוחות, זה אומר בערך כל 3 שעות, מהתחלת הארוחה האחרונה. אם בבית החולים או במרפאת הילדים נתנו לכם קצב אחר, פעלו לפיו.

כך בודקים את צבע העור: הסתכלו על התינוק באור יום, לא תחת תאורה חמה. לחצו בעדינות עם אצבע על המצח או על האף ושחררו. אם המקום נראה לרגע צהבהב ולא רק בהיר יותר, זה רמז לצהבת. הסתכלו גם על לובן העיניים ועל הפה, למשל מתחת ללשון או בצד הפנימי של הלחיים. במיוחד אצל תינוקות עם עור כהה, לעיתים קל יותר לזהות שם את הצהבהבות מאשר על העור. בדרך כלל הצבע הצהוב מתחיל בפנים, וככל שהערך עולה הוא מתקדם דרך החזה והבטן אל הידיים והרגליים.

קחו את התינוק מיד למיון ילדים אם

• הוא מצהיב כבר ב־24 השעות הראשונות לחיים — ואם אתם עדיין בבית החולים שבו נולד, הודיעו מיד לצוות,

• התינוק הצהוב ישנוני מהרגיל, קשה להעיר אותו או שהוא לא רוצה לאכול.

אם כמעט אי אפשר להעיר אותו, או שהוא נראה רפוי, יש להתקשר מיד למד״א 101.

התקשרו מיד לרופא/ת הילדים — ומחוץ לשעות הפעילות למוקד הרפואה הדחופה של קופת החולים — אם

• הצהבהבות מתחזקת או מגיעה לבטן, לידיים או לרגליים,

• הצואה נעשית בהירה או לבנבנה, או ששתן כהה צובע את החיתול.

אם הגוון הצהוב נמשך יותר משבועיים, ואצל פגים יותר משלושה שבועות, כדאי לברר את זה בהקדם גם אם חוץ מזה נראה שהתינוק מרגיש טוב.

אם התינוק נולד כפג מאוחר (34+0–36+6 שבועות) או מעט לפני המועד (37+0–38+6 שבועות), לעיתים קרובות הוא ישנוני יותר מתינוק שנולד מאוחר יותר. הוא נשאר ער פחות זמן, מתעייף מהר יותר בזמן האוכל ומתקשה יותר בהתחברות לשד, ביניקה ובבליעה. חלק מהתינוקות האלה אפילו נראים חזקים על השד, ובכל זאת מקבלים פחות חלב מכפי שנדמה.

אצל התינוקות האלה גבול 4 השעות חשוב במיוחד: אם 4 שעות אחרי תחילת הארוחה האחרונה התינוק לא מראה סימני רעב, מעירים אותו לכל המאוחר אז. בדרך כלל הוא אמור לאכול עוד קודם, כי המטרה היא 8–12 ארוחות ב־24 שעות. אם מתקיימים כמה גורמים יחד, למשל פגות וצהבת, תמיד פועלים לפי המרווח הקצר יותר. בנוסף, התינוקות האלה מתקררים מהר, וזה גורם להם להיות ישנוניים עוד יותר: שמרו על התינוק חם, רצוי במגע עור לעור, כל עוד אתם ערים. צהבת שכיחה יותר אצל תינוקות שנולדו מוקדם או מעט לפני המועד. לפגים גם יש סיכון גבוה יותר למוות בעריסה, ולכן כללי השינה הבטוחה חשובים אצלם במיוחד.

אם בית החולים נתן לכם בעת השחרור תוכנית לגבי התדירות והכמות שבהן התינוק אמור לאכול, פעלו לפיה עד שרופאת או רופא הילדים יאמרו אחרת. לתינוקות שנולדו לפני 34+0 שבועות או שהיו מאושפזים במחלקת יילודים, ממילא מחייבת התוכנית של בית החולים. פגים מאוחרים ותינוקות שנולדו מעט לפני המועד בדרך כלל צריכים להישקל שוב יום עד יומיים אחרי השחרור, ושמישהו יראה איך הם אוכלים, ולאחר מכן באופן קבוע עד שתהיה עלייה יציבה במשקל. ואל תופתעו אם הפג שלכם יישאר ישנוני יותר זמן. בכל הנוגע לשינה, עד בערך גיל שנתיים מסתכלים על הגיל המתוקן — כלומר הגיל לפי תאריך הלידה המשוער. תינוק שנולד 6 שבועות מוקדם עשוי בגיל 8 שבועות לישון יותר כמו תינוק בן שבועיים.

לפעמים בכלל לא קל להעיר יילוד משינה עמוקה. אבל עם תזמון נכון וקצת סבלנות, ברוב המקרים זה מצליח בלי שייבהל. לא בכל פעם צריך את כל השלבים. לפעמים שניים או שלושה מהם מספיקים.

1. 1

   לתפוס את השלב של שינה קלה. הכי קל לתינוק להתעורר מתוך שינה פעילה. אפשר לזהות אותה לפי תנועות עיניים מתחת לעפעפיים, קפיצות בידיים או ברגליים, מצמוצים וצלילים קטנים. אם הוא שוכב רגוע לגמרי ונושם בצורה סדירה, ואם הזמן מאפשר, כדאי להמתין כמה דקות.

2. 2

   לעמעם אור במקום להדליק אור חזק. באור מסנוור תינוקות נוטים דווקא לעצום את העיניים. אור רך מקל עליהם לפתוח אותן.

3. 3

   לפתוח שכבות. פתחו את שק השינה, הורידו שכבה אחת או הפשיטו את התינוק עד בגד גוף או חיתול. השינוי על העור מעיר הרבה תינוקות בעדינות. אבל משאירים אותו בלי בגדים רק לזמן קצר ושומרים אחר כך על חום הגוף: תינוקות קטנים מתקררים מהר, ותינוק שהתקרר נעשה ישנוני עוד יותר.

4. 4

   להחליף חיתול. חיתול נקי הוא עבור תינוקות רבים שעון מעורר אמין, ובדרך גם כבר בדקתם מה מצב החיתול.

5. 5

   מגע עור לעור. הניחו את התינוק, רק עם חיתול, על החזה החשוף שלכם. הישיבה צריכה להיות חצי זקופה, אף פעם לא שכיבה שטוחה; הפנים שלו מופנות הצידה, האף והפה חופשיים ונראים לעין, ושמיכה מונחת על הגב שלו — לא על הראש. הקרבה הזאת גורמת להרבה תינוקות להתחיל לחפש את השד בעצמם. תוך כדי אפשר ללטף בעדינות את הגב, הידיים, כפות הידיים וכפות הרגליים.

6. 6

   להחזיק זקוף ולדבר אליו. החזיקו את התינוק זקוף מולכם כך שיוכל להסתכל עליכם, ודברו אליו בשקט.

7. 7

   טיפת חלב. סחטו ביד כמה טיפות חלב אל השפתיים של התינוק, או תנו לטיפה מהבקבוק לגעת בשפתיים. הרבה פעמים זה גורם לו להתחיל למצוץ ולפתוח את הפה.

8. 8

   להציע כשיש פתיחה רחבה של הפה. חכו שהתינוק יפתח את הפה לרווחה, ואז חברו אותו לשד או הציעו את הבקבוק. לא דוחפים פטמה או פטמת בקבוק לפה סגור.

כדי שיישאר ער בזמן האוכל

• לחיצת שד: אחזו בשד ביד הפנויה, הרחק מאחור, במרחק טוב מהפטמה — האגודל מצד אחד והאצבעות מן הצד השני. אם התינוק כבר רק מוצץ בלי לבלוע, לחצו בעדינות את השד והחזיקו את הלחץ. בדרך כלל הוא יתחיל שוב לבלוע. כשהבליעות נחלשות, משחררים את הלחץ, מעבירים את היד למקום אחר וחוזרים על הפעולה. זה לא אמור לכאוב.

• לעבור צד: אם היניקה נחלשת, שחררו את הואקום בעזרת אצבע נקייה בזווית הפה וחברו את התינוק לשד השני. זרימת החלב החדשה מעירה הרבה תינוקות. אפשר גם לעבור מצד לצד כמה פעמים.

• לשפשף את כף היד: שפשוף עדין של מרכז כף היד גורם להרבה תינוקות לפתוח את הפה ולהמשיך לינוק.

• בבקבוק: בזמן האוכל מחזיקים את התינוק חצי זקוף על היד, לא בשכיבה שטוחה. אם הוא מתחיל לנקר, עוזרים אותם צעדים כמו למעלה: להוריד שכבה, להחליף חיתול, לדבר אליו. לעולם לא משעינים את הבקבוק כדי שימשיך לשתות לבד, ולא משאירים אותו עם בקבוק במיטה: תינוק ישנוני עלול להשתנק מהחלב.

אם למרות הכול התינוק שוב נרדם אחרי כמה דקות, לא עשיתם שום דבר לא נכון. אפשר לתת לו לנוח רגע קטן על החזה שלכם, כל עוד אתם עצמכם ערים, ואז לנסות שוב. אבל אם בשתי ארוחות רצופות הוא כמעט לא אכל, למרות שהערתם אותו וניסיתם תוכנית ב׳, או שבאופן כללי הוא אוכל הרבה פחות מהרגיל — התקשרו מיד לרופא/ת הילדים, ומחוץ לשעות הפעילות למוקד הרפואה הדחופה של קופת החולים. אם אי אפשר ממש להעיר אותו, התקשרו מיד למד״א 101.

ולא משנה כמה עייפים או מיואשים אתם בלילה: לעולם אל תנערו את התינוק, גם לא לרגע, כדי להעיר אותו. אפילו ניעור קצר עלול לגרום לפגיעות מוח מסכנות חיים. אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים יותר, השכיבו את התינוק על הגב במיטה שלו, צאו לרגע מהחדר, נשמו עמוק ובקשו תמיכה.

יש תינוקות שבימים הראשונים כל כך ישנוניים, שהם כמעט לא מצליחים לאכול מהשד, למרות שניסיתם הכול. במקרה כזה צריך שני דברים: התינוק צריך חלב, והשד צריך את האות להמשיך לייצר חלב. את שני הדברים אפשר להשיג באמצעות סחיטה ידנית של חלב. בימים הראשונים זה לעיתים עובד טוב יותר ממשאבה.

1. 1

   רחצו ידיים והכינו כלי נקי, למשל כוסית קטנה או כפית.

2. 2

   כדי להתחיל, עסו בעדינות את השד כמה פעמים מבחוץ לכיוון הפטמה.

3. 3

   הניחו את האגודל והאצבע המורה בצורת C, כמה סנטימטרים מאחורי הפטמה, ממש מחוץ לעטרה הכהה יותר.

4. 4

   לחצו בעדינות, שחררו וחזרו על זה בקצב רגוע. לא מחליקים על פני העור ולא לוחצים על הפטמה עצמה. בהתחלה יוצאות רק טיפות, וזה נורמלי.

5. 5

   כשזרימת החלב נחלשת, מעבירים את האצבעות למקום אחר סביב השד, ובהמשך עוברים לצד השני.

6. 6

   תנו את החלב לתינוק במנות קטנות בעזרת כפית או כוסית קטנה. מחזיקים אותו זקוף על היד, מניחים בעדינות את שפת הכוס על השפה התחתונה ומטים רק עד שהחלב נוגע בשפתיים. התינוק ילקק וישאב אותו בקצב שלו. לא שופכים לפה, ומאכילים רק כשהוא ער ובולע.

כל עוד התינוק עדיין לא יונק טוב מהשד, עוזר להוציא חלב 8–12 פעמים ב־24 שעות, ביד או במשאבה. אבל תוכנית ב׳ היא גשר, לא פתרון קבוע. אם צריך אותה ליותר מארוחה אחת או שתיים, בקשו תמיכה: אצל רופא/ת הילדים, בייעוץ הנקה או אצל אחות טיפת החלב. אם התינוק אוכל מבקבוק ובמשך כמה ארוחות שותה הרבה פחות מהרגיל, צריך גם את זה לבדוק רפואית.

הורים רבים מרגישים שבשבועות הראשונים הכול הפוך: ביום התינוק ישן שעות, ובלילה הוא ערני. זה קורה כי השעון הביולוגי שלו עדיין לא בשל, וברוב המקרים זה מסתדר לבד. ובכל זאת אפשר לעזור לו ללמוד את ההבדל:

• ביום אפשר שיהיה מואר וחי. הכניסו אור יום לחדר, גם כשהתינוק ישן, ודברו ושירו לו כשהוא ער. שיחות, רעש כלים, שואב אבק בחדר ליד — ביום הוא יכול בהחלט לשמוע קולות רגילים של בית.

• בלילה הכול שקט יותר. אור חלש מספיק להאכלה ולהחלפה. דברו בשקט, את המשחקים שמרו ליום, ואחרי האוכל השכיבו את התינוק שוב.

• בלילה מחליפים רק אם צריך. חיתול מלוכלך כמובן מחליפים, אבל החלפה נוספת סתם מעירה אותו בלי צורך. חריג אחד: אם צריך להעיר את התינוק כדי לאכול, החלפת חיתול היא בדיוק השעון המעורר הנכון.

בגיל הזה התינוק לא צריך סדר יום קבוע. מאכילים לפי דרישה, ביום ובלילה, ובשבועות הראשונים עם גבול 4 השעות כרשת ביטחון. אחרי החודש השני, אצל רוב התינוקות מתחיל להיווצר בהדרגה קצב קבוע יותר, שלרוב מתייצב רק בין החודש השלישי לשישי. עד אז ימים לא סדירים הם לא סימן שאתם עושים משהו לא נכון.

יילוד בריא יכול לישון שינה עמוקה. אבל אפשר להעיר אותו. אם מפשיטים אותו, מחליפים לו או מרימים אותו, הוא מעווה את הפנים, נמתח, מוחה, לפחות פוקח עיניים לרגע או מחפש את השד. אחר כך הוא אוכל כמה דקות בצורה פעילה, גם אם בהמשך הוא שוב מתנמנם. ואם הוא בוכה — זה בכי חזק.

תינוק חולה נראה אחרת. אנשי מקצוע מדברים על אפתיה או לתרגיה. אלה הסימנים האופייניים:

• הוא לא ממש מתעורר למרות שמפשיטים, מחליפים ומדברים אליו, או שהוא מיד שוב נרדם.

• הוא מרגיש רפוי וכמעט בלי טונוס גוף.

• הוא כמעט לא מגיב לקול שלכם, למגע שלכם או לפנים שלכם.

• הוא לא רוצה לאכול, אוכל רק מעט או חלש מאוד.

• הוא רק מייבב חלש, או בוכה בצורה חריגה — בצרחה חדה או בלי הפסקה.

• העור שלו חיוור, אפור או משויש, והשפתיים כחלחלות או אפורות.

• הוא נושם מהר ובמאמץ, גונח או משמיע קול גרוני בכל נשימה, כנפי האף מתרחבות או שהעור בין הצלעות נשאב פנימה.

לעומת זאת, גניחות בודדות, אנחות והפסקות נשימה קצרות של 5–10 שניות בלי שינוי צבע הן דבר תקין בזמן שינה. אם רוצים לבדוק את הנשימה, סופרים במשך דקה מלאה כמה פעמים הבטן עולה, הכי טוב כשהתינוק רגוע. אצל יילודים התקין הוא כ־40–60 נשימות בדקה, ובשינה לעיתים רק 30–40.

שימו לב גם לשינויים. אם אתמול התינוק עוד היה ערני והיום כמעט אי אפשר להעיר אותו, ההבדל הזה חשוב יותר מכל מספר שעות.

אם משהו נראה לכם מוזר, מדדו חום. אצל תינוקות המדידה המדויקת ביותר היא בפי הטבעת: מרחו מעט קרם על קצה של מדחום דיגיטלי, השכיבו את התינוק רגוע על הגב והכניסו בעדינות רק את הקצה, בערך 1 עד לכל היותר 2 ס״מ. אם מרגישים התנגדות, לא ממשיכים. כשהמדחום מצפצף, מוציאים אותו לאט ומנקים אחר כך. לא מודדים מיד אחרי אמבטיה ולא כשהתינוק היה עטוף מאוד. הטמפרטורה התקינה היא בערך 36.5–37.5 °C. אצל תינוקות מתחת לגיל 3 חודשים, גם חום מ־38.0 °C ומעלה וגם טמפרטורה מתחת ל־36.5 °C הם סיבה לפנות מיד לעזרה רפואית. תינוק קר מדי יכול להיות חולה בדיוק כמו תינוק עם חום: חממו אותו מיד במגע עור לעור מתחת לשמיכה, בזמן שאתם מתקשרים לעזרה. אין לתת לתינוק מתחת לגיל 3 חודשים תרופה להורדת חום, גם לא נר, בלי הוראה רפואית.

וסמכו גם על התחושה שלכם. אתם מכירים את התינוק שלכם טוב יותר מכל אחד אחר. אם נדמה לכם שמשהו לא בסדר, עדיף להתקשר למרפאה פעם אחת יותר מדי מאשר פעם אחת פחות מדי. אילו סימנים מחייבים עזרה רפואית מיידית או הזעקת אמבולנס — מרוכז בהמשך בקצרה.